תזכורת ושמה כאב


החיים הם סבל, אמר הבודהא. הוא לא התכוון לבאס את מאמיניו. בחמלתו הוא הצביע ישירות על לב העניין – חיינו מלאי כאב. תינוקות רכים סובלים מכאבי בטן ('גזים') וחניכיים ('השיניים יוצאות'). ילדים מגלים את עצמם ואת סביבתם תוך כדי נפילות וחבלות. מבוגרים חשים בגבם, בראשם, במפרקיהם. כל פעם שהגוף יוצא מאיזון הוא מביע זאת באמצעות מחושים ומכאובים. וכמובן הלב – אוהב, חושק, נכמר, נבגד, מתאווה. כולנו יודעים שכאבי הנפש אינם קלים מכאבי הגוף. דרכה של הרפואה המערבית לטפל בכאב מתמקדת בנטרול מנגנוניו. לפעמים זה מה שצריך. אולם לעתים תרופות נוגדות-כאב מסוגלות לפגוע במנגנוניו התקינים והרצויים של הגוף וחושפים אותו לזיהומים, דימומים ועוד. תרופות מדף תמימות למראה צופנות בחובן סכנה.

כיום כשהעולם התקדם טכנולוגית אנו יודעים את מה שחכמי הרפואה סינית ידעו כבר אז. כל דבר ביקום עשוי מאנרגיה והדבר נכון גם בנוגע לגופו של האדם. ברפואה הסינית מכנים את אנרגית חיים זו כ "צ'י".

לפי נקודת המבט המיוחדת של הרפואה הסינית באשר לכאב, כאב מעיד על חסימה כלשהי באנרגיית הגוף. למטפל ברפואה סינית מגוון כלים יעילים להתמודדות עם מכאובים שונים, קלים וקשים כאחד, וזאת ללא החדרת חומרים רעילים כמו סטרואידים וללא ביצוע הליכים כירורגיים כמו ניתוחים. שיאצו או מוקסיבציה, דיקור או אוריקולותרפיה, הן רק דוגמאות ל'ארגז הכלים' העשיר שהמרפא הסיני נושא באמתחתו.

בעזרת כלים אלו ניתן אף לטפל בכאבי גב תחתון, צוואר תפוס, כתף קפואה, מרפק טניס, תסמונת התעלה הקרפלית, כאבי ברכיים, מיגרנות ועוד.

הרפואה הסינית כולה, אם נצמצם את היקפה האדיר לחוד המחט, מתבטאת בזיהוי החסימה והבחירה הנבונה בכלים שיסייעו בהתרתה.