קראטה מצמצם אלימות



קראטה - אמנות לחימה קרבית - עשוי להוות גורם חינוכי מוביל בהתמודדות עם בעיית האלימות הפושה בחברתנו בדגש על בני הנוער - עתיד המדינה. אני משוכנע שאם בתי הספר בישראל היו משלבים קראטה במסגרת הלימודים - כפי שקורה באוקינאווה למשל, היינו עדים לירידה דרסטית ברף האלימות, הוונדליזם וההתנהגות הגסה בקרב הילדים ובני הנוער.

איך יתכן ששיטת לחימה מצמצמת אלימות? מה ההיגיון העומד מאחורי הדברים? האם מדובר בעיקרן ה'דומה בדומה ירפא'?

הנה כמה הסברים:

א. אמינות: מדריכי קראטה הם לוחמים מיומנים ומנוסים שמכירים אגרסיביות פיזית מקרוב. בכך הם זוכים מראש לכבוד והערכה מצד בני נוער - המתקשים לעתים לקבל הנחיות והערות בתחום זה מאנשי חינוך רגילים הנתפסים בעיניהם כ'מנותקים'. מדריכי קראטה יכולים לדבר ולעסוק בנושא האלימות בסביבה טבעית ובמסגרת הגיונית שמונעת מהנושא להפוך לגרוטסקי.

ב. פורקן דחפים אלימים מבוקר: העיסוק באמנות לחימה - מערכת שלמה של פעילות גופנית מאומצת, קרבות מבוקרים וספורט אתגרי - מתעל ופורק אגרסיות ומתחים בסביבה מוגנת ולגיטימית. כתוצאה מכך הופכים העוסקים בקראטה לאינדיבידואלים רגועים ושקולים יותר.

ג. ערכי כבוד רב מימדיים: חוק הברזל של מדריכי הקראטה הוא לאזן את הפעילות הפיזית האגרסיבית בהקניית ערכים של איפוק, רדיפת שלום וכבוד. כבוד למקום (תורם בהמשך למניעת וונדליזם והשחתת ציוד, מבנים וכו'), כבוד למורה (תורם בהמשך להתייחסות נאותה ומכבדת כלפי מורים בבית הספר, הורים, מבוגרים וכו'), כבוד לזולת (תורם בהמשך לשמירה על התנהגות נאותה בין בני הנוער) וכבוד עצמי (תורם בהמשך לעליה בתחושת הערך והביטחון עצמי). משמעת עצמית, איפוק, והתנהגות אבירית הם חותמת האיכות של תלמידי קראטה אמיתי.

ד. עידוד בגרות מנטאלית: בשל אופיו של האימון תורם הקראטה לטיפוח התמדה במשימות, דחיית סיפוקים והתמודדות עם קשיים.

ה. הפצת המסר: כמתרגלי אמנות לחימה, עולה קרנם של המתאמנים בעיניי חבריהם. הדבר עשוי לייתר את הצורך שלהם 'להוכיח את עצמם' בפעולות של אלימות ואף הופך אותם לנאמני 'דיאלוג ללא אלימות' בשטח, שממשיכים להפיץ את בשורת הסבלנות והכבוד ההדדי של הקראטה בקרב החברה.

במקורו, קראטה הוא חינוך אלטרנטיבי-אולטימטיבי לאי אלימות ולתקשורת בוטחת.

סיכום הנקודות העיקריות:

  1. למדריכי קראטה מקשיבים כשמדובר בענייני עימות ופתירתו.
  2. תרגול אמנויות לחימה פורק מתחים ואגרסיות
  3. מדריכי קראטה שמים דגש רב על פיתוח איפוק, רדיפת שלום וכבוד בקרב התלמידים.
  4. שיפור ניכר בדימוי העצמי, תחושת הערך העצמי והביטחון העצמי.
  5. תלמידי הקראטה מתקבלים יפה בקרב חבריהם ומוכוונים להפוך בעצמם לנאמני 'דיאלוג ללא אלימות' בקרב החברה.

אחד ממשפטי הקראטה הידועים ביותר הוא: 

קראטה מתחיל בכבוד - ונגמר בכבוד.


חינוך לכבוד מונע אלימות מאחר ותחושת כבוד - עצמי /כלפי הזולת - היא נוגדן עוצמתי לדיכוי ושירוש פעולות אלימות.

אני תקווה שמערכת החינוך בישראל תשכיל לשלב את הקראטה במסגרתה, כאמצעי חינוכי ובריאותי ממדרגה ראשונה. עד אז כדאי לפנות לבתי הספר המצויינים לקראטה הקיימים בארץ ושם להעניק לילדים/בני נוער חינוך והכוונה חיוניים אלה.